השטר הוא הסכם קדם-נישואין הדדי המתאים לכל זוג המבקש להתחתן דרך הרבנות או בנישואין הלכתיים פרטיים.

השטר מורכב משני חלקים: חלק משפטי (עמ' 1-3) וחלק הלכתי (עמ' 4). מטרת החלק המשפטי היא למנוע סרבנות גט. ההסכם כולל מנגנון של "מזונות מוגדלים": על הצד המעוניין בגירושין להודיע לצד השני על רצונו. לאחר שחלפה שנה ממועד ההודעה ועדיין לא ניתן גט, על הצד שמעכב את הגט (בין אם מדובר באיש ובין אם מדובר באישה) לשלם לבן הזוג מדי חודש מזונות בסך של 2000 דולר או מחצית משכרו החודשי (על פי הסכום הגבוה מבין השניים). כן יהיה ניתן לתבוע פיצויים בבית המשפט על עוולת סרבנות הגט. בנוסף קובע ההסכם כי אם בעתיד יתקיימו הליכים משפטיים בין בני הזוג, הם יתנהלו בבית המשפט למשפחה (למעט סידור הגט בבית הדין הרבני). החלק ההלכתי מאפשר לבטל למפרע נישואין שבהם התרחש אירוע טראגי שלא ניתן להתגבר עליו באמצעים אחרים כמו סנקציות מטעם בית הדין הרבני או הסכם. השטר נאכף בבתי דין רבניים או פרטיים ונכנס לתוקפו לאחר פניית אחד מבני הזוג לבית הדין ולאחר שבני הזוג לא חיו תחת קורת גג אחת במשך 18 חודשים. ביטול הנישואין מתרחש גם במקרה שבו האישה נזקקת לחליצה (אם הבעל נפטר ללא ילדים).

על החלק הראשון המשפטי - שני בני הזוג חותמים על כל עמוד בראשי תיבות וחתימה מלאה בעמוד 3. אין צורך באישור בית המשפט או אישור נוטריון. רצוי שאת החתימות יאמת עורך דין, אבל לא הכרחי. על החלק השני - כיוון שמדובר בשטר הלכתי יש לחתום עליו על פי הכללים ההלכתיים. כלומר: החתן והכלה יחתמו על השטר בנוכחות שני עדים כשרים (גברים שומרי מצוות, לא קרובי משפחה אחד של השני ולא קרובי משפחה של החתן והכלה).

יש לחתום על השטר לפני החופה. ניתן לחתום גם כמה שבועות לפני החתונה. על החלק ההלכתי (עמ' 4) אפשר (אך לא חובה) לחתום במעמד החתימה על הכתובה.

זוגות נשואים שלא חתמו על השטר טרם החופה יכולים (ומומלץ!) לחתום על הסכם פוסט נישואין וגם על "שטר הביטחון" למניעת עגינות.

שטר נישואין בצדק מתמודד עם כל המצבים הקשים שאליהם עלול להיקלע ח"ו זוג שנישא כהלכה, כולל עגינות, סרבנות גט, ממזרות וחליצה. רוב ההסכמים מתמודדים רק עם בעיית סרבנות הגט באמצעות מזונות מוגדלים, ולא מתמודדים כלל עם בעיית העגינות (בעל שנמצא במצב רפואי שלא מאפשר לו לתת גט, בעל עם בעיה נפשית קשה, בעל שברח או נעלם). בנוסף, רוב ההסכמים לא מתמודדים עם מצב של סרבנות גט קיצונית, כמו מקרה של אדם שמעדיף לשלם מזונות מוגדלים ולא לתת לאישתו גט או אדם שאף מוכן לשאת בסנקציות קשות כמו כליאה ולהמשיך בסירובו. מנגנון שטר ההתנאה שכלול בשטר נישואין בצדק עשוי לפתור את כלל הבעיות הללו. הבדל המשמעותי נוסף בין ההסכמים הוא הגורם שאמור לאכוף את ההסכם. את השטר נישואין בצדק אוכפים בבית המשפט לענייני משפחה, בניגוד להסכמים אחרים.

כן. להגנה הכי מקיפה, אנחנו ממליצים לחתום על שני חלקי ההסכם, אפשר לחתום רק על החלק המשפטי או רק על החלק ההלכתי.

כן. בהקדמה לשטר מצהירים בני הזוג כי במקרה של משבר זוגי הם יתאמצו לשקם את הנישואין. יחד עם זאת, השטר אינו קובע את התנאים המדויקים לדרכי השיקום וכל זוג יפעל בדרכים המתאימות לו.

יש לציין כי ההסכם אפקטיבי עוד בטרם הוא הגיע לאכיפה, מפני שהוא משפיע על המוטיבציה של הסרבן מלכתחילה. שנית, החלק הראשון של ההסכם (עמ' 1-3) נאכף בבית משפט אזרחי כמו כל חוזה אחר. באשר לשטר ההלכתי (עמ' 4), הוא לא קיבל מראש את אישורו את בית הדין הרבני. ואולם, במצבים קשים של עגינות בתי הדין עושים מאמצים ומשתמשים בפרקטיקות שפחות מקובלות מלכתחילה (לדוגמא: גט זיכוי), וההנחה היא ששטר התנאה יתקבל בברכה במקרים קשים מעין אלה, ובלעדיו יתכן שהאישה תעמוד בפני שוקת שבורה.